Theory of relativity

Trip Start Apr 19, 2009
1
13
107
Trip End Apr 18, 2010


Loading Map
Map your own trip!
Map Options
Show trip route
Hide lines
shadow
Where I stayed
tent

Flag of Mongolia  ,
Friday, May 15, 2009

הכל יחסי בחיים, אפילו דרך ההסתכלות שלנו על העולם ובחינתינו את הדברים יחסית אף היא. לפני 10 דקות היה קר, אפילו קר מאוד, הגוף עדיין לא התחממם והרגלים לא חזרו להרגשת החמימות באצבעות הקטנות. עצם חוסר קיומם של הגעטקס, המכנסים והבוקסר החצי רטוב בהחלט לא תורמים לתחושת החום. ואפילו המדורה לא מצליחה להפעיל את קסמי החום שלה.
אך זה כאין וכאפס לעומת 20 דקות קודם לכן. כפות הרגלים דורכים על הקרקעית הבוצית של האגם, התחושה ברגליים מינימלית. זרמי קור עוטפים אותך, וכל הקשב נתון לחכה המאותלרת, לציוד הדיג במרכז האגם ולתזוזות מיותרות שמבזבזות חום חשוב.

כמו כל בוקר התעוררתי לזריחה, והיה קר. המים בבקבוקים כבכל לילה קפאו להם. ארבע שעות יעברו עד שהאדם הבא שיתעורר. החלטתי, אחר הכוס תה השלישית, להעסיק את עצמי בדיג. את הציוד קניתי בשוק השחור באולן. ניסיונות הראשונים לזרוק את הקרס למים עלו בתהו, ללא חכה קשה להשיג מרחק זריקה. אילתרתי משהו מעץ שמצאתי.
הזריקה הבאה כבר היתה משמעותית טובה יותר והקרס עם הפיתיון עף למרכז האגם, רק חבל שאיתו עפו גם החוט והמקל שאלתרתי.
בשלב זה הבנתי שחבל מאוד שהצטיינתי בזריקה, והדבר האחרון שאני רוצה עכשיו זה שדג יתפב בקרס וימשוך אותו יותר רחוק.

בחנתי את האופציות שלי:
1. לוותר על ציוד שעולה 3 דולר, לצאת מפסידן בעיני עצמי, ולוותר על נסיונות דייג כושלים בהמשך הטיול.
2. להכנס לשחות באגם בטמפ' מקפיאה שיחד איתי צפים להם גושי קרח.
אתמול בערב הסכום הוירטואלי שהצעתי לחגי על שחיה באגם עמד על 50$, חבל שהוא לא הציע לי אותו סכום. הורדתי את הבגדים והלכתי להציל את הציוד ואת הכבוד.
   
קור זה דבר יחסי וכל שניה מול המדורה חמה מקודמתה, לאחר חצי שעה היה לי חם יותר ממה שהיה לי בכל הטיול.
יום שישי לעומת זו היה היום הקר ביותר בטיול, כשמשבירוחות מערביות מההרים המושלגים של סרידג ירדו אלינו לאגם, האוויר היה מקפיא, מידי פעם תוך כדי רכיבה ירדו פתיתי שלג אחדים רק על מנת להזכיר לנו שלמרות שאנחנו רואים שמש, הטמפרטורות נמצאות מהצד הלא נכון של האפס.

שרדנו את הרכיבה מתחממים על הסוסים תוך כדי רכיבה, הסוס שלי אהב את הקור, והפגין דהירות שלא מביישות סוסי מירוץ, אני מתחיל להתאהב בסוס שלי - קראתי לו פרא וכאפקט פיגמליון הוא החל מגשים את שמו.
בצהרים לא ישנו את מנוחת הצהרים ולקראת ערב חיפשנו מקום להעביר את השבת, חגי וקובי דתייים ולכן צריך להשקיע במקום ליומיים.
הגענו לואדי בשפת האגם ובקתה נטושה של נוודים לחודשי הקיץ, מקום מצוין אך הבקתה היתה נעולה. אומבה הציע בקתה אחרצ במרחק של שעה רכיבה, למרות שהיה לנו מחסה מהרוח פה הלכנו בכדי לנסות לשפר את התנאים לשבת.
הבקתה השניה היתה פתוחה, ואפילו היו מיטות ושולחן בבקתה. אלו תנאים. שדרוג, הכל יחסי.
 יחסיות, מישהו עשה מזה קריירה 
Slideshow Print this entry